יוסי לוי, שהספיק להיות במהלך חייו אברך, מרצה ליהדות, מגייס תרומות ומנהל כספים במוסד חינוכי, לא חלם שיתעסק בשיווק ובטח שלא העלה על דעתו שיהיה איש עסקים מצליח. אלא שהחיים המאתגרים, יחד עם חיידק היזמות, דחפו אותו להחלטה שאין ברירה – הוא חייב לעשות שינוי. זה לקח זמן וגם הרבה קשיים ונפילות, אבל עשור אחרי שהתחיל בשינוי הוא נמצא במקום אחר לגמרי, וכבר עוזר לרבים אחרים לעשות גם הם מהפך בחייהם.
בכל בוקר נוהג יוסי לוי, איש שיווק ומנטור עסקי, לפנות אל קבוצת הקומנדו שלו בסרטון וידאו או בקטע אודיו, שכולל בנוסף ל'בוקר טוב' מלא שמחה, גם תובנה לחיים. איך הוא מצליח לשדר אופטימיות יומיומית כשרבים מסביב נמצאים במצוקה כלכלית? "קשה לרמות פה", מסביר יוסי. "אתה לא יכול לעלות מול אנשים עם פרצוף תשעה באב ולומר, 'חברים הכול בסדר'. אתה באמת צריך להרגיש את זה ממקום מאוד פנימי. וכשאני מעביר שידור בוובינר, למשל, אני באמת מתחבר למקום שבו יש לי שליחות לעזור לאנשים לראות את האופק – כי אני באמת מאמין שיכול להיות טוב, ואני רוצה שהם יגיעו לשם. יש קשר ישיר בין הדרך שבה אנשים חושבים ומרגישים לבין התוצאות שלהם. אז אם הם מתוסכלים ומיואשים, אני חש שהחובה שלי לשנות להם את אופן ההסתכלות מ-'איזה תסכול' ו'בחיים אני לא אצליח', ל-'אני הולך לשנות את החיים שלי לטובה על ידי עשייה עקבית וחתירה למטרה'".
מי שלא מכיר מקרוב את יוסי, יתקשה אולי להאמין שמאחורי החזות הצנועה והמעט ביישנית שלו, מסתתר סיפור מעורר השראה ושתי חברות השוות מיליונים. יוסי, שהגיח לאוויר העולם בה' בטבת תשל"ט (4.1.79), לא נולד עם כפית של כסף בפה. רחוק מזה. הוריו עלו בסוף שנות השבעים מארה"ב, התחתנו בארץ וקבעו את משכנם בירושלים. זו הייתה משפחה בת שמונה ילדים, שלא התברכה בממון רב.לימים כשהקים משפחה עם חני (כיום לזוג שישה ילדים), גילה יוסי את הקושי הגדול במציאת פרנסה, ושנים רבות היה לדבריו "תפרן". הוא גר בדירה דלה, שסבלה מרטיבות ומכתמי עובש, ובתקופות מסוימות אפילו כסף למזון בסיסי לא היה לו.
"לא אשכח את אותו ערב פסח שבו עברתי ליד חנות ירקות מסובסדת של אחד מארגוני הצדקה שמכרה מוצרים ממש בזול, אבל גם את זה לא היה לי", הוא נזכר בעצב.
באותה תקופה יוסי עבד כמרצה בעמותה לקירוב רחוקים שהתקשתה לגייס תרומות ושילמה את משכורתו באיחור של חצי שנה. יוסי כמעט נשבר. "לא יכולתי להתקיים ככה. הבנתי שאין לי ברירה, החלטתי להתפטר ולהיות עצמאי בתחום ההרצאות. אבל אז גיליתי שהחיים הרבה יותר מסובכים ככה. כל הארגונים נמצאים בקשיים ולא קל למצוא מי שישלם לך על הרצאות, אז חזרתי להיות שכיר. עבדתי כמנהל כספים באיזה בית ספר, במטרה להבריא אותו כלכלית, אבל אחרי עשרה חודשים פוטרתי כי לא הבאתי תוצאות".
מצב מדכא. מה עושים?
"תפסתי את עצמי ואמרתי, אם אתה לא בונה עסק משלך, אין לך עוד צ'אנס. אז התחלתי לשבור את הראש ולחפש מה אני עוד יכול לעשות כדי להתפרנס. כל היום גלשתי באתרי כלכלה כדי לאתר רעיונות, ואחרי כמה חודשים של חיפוש, ברוך השם, הבזיק בי פתאום רעיון לסטארטאפ של ספרים דיגיטליים".
ליוסי לא היה כסף למיזם, אז הוא משכן את הבית שלו. "כך היה לי הון התחלתי של 300 אלף שקל, שבעזרתו הקמתי את הסטארטאפ 'ג'ואיש אי-בוקס' שהרעיון שלו היה למכור ספרים דיגיטליים בנושאים יהודיים לציבור דובר האנגלית בעולם. הייתי בטוח שצ'יק-צ'אק אעשה אקזיט ואהיה מולטי-מיליונר, וכך גם חשבו כל החברים שלי. מהר מאוד גיליתי שבמקום לייצר כסף, המיזם הזה שואב ממני בכל חודש 80 אלף שקל שהלכו על משכורות ועל אחזקת המשרד, וההון ההתחלתי נשרף.
אז התחלתי לגייס משקיעים, שמאוד התלהבו מהרעיון. אבל גם הכסף שלהם ירד לטמיון די מהר, וכך זה נמשך, עד שפתאום מצאתי את עצמי עם חובות של שני מיליון שקל, משקיעים שרודפים אחריי, צ'קים שחוזרים, משכורות שצריך לשלם – ומעל הכול בושה גדולה לבקש עוד הלוואות מאנשים".
צרות בצרורות
לצערו של יוסי, בנקודה זו כדור השלג לא נעצר. אם לא הספיקו לו כל הבעיות הכלכליות, בדיוק באותה תקופה נחתה עליו מהלומה נוספת כשהוריו החליטו להתגרש לאחר יותר מ-30 שנות נישואין. "אמנם לא הייתי ילד כששמעתי את הבשורה, אלא כבר איש משפחה בן יותר מ-30 – ועדיין, לקחתי את זה מאוד קשה.
תמיד היינו משפחה מאוד מלוכדת ופתאום הגירושין יצרו אצלי סוג של סדק בנפש, ואפילו קצת כעס. כי בדרך כלל הורים משמשים כאי של יציבות עבור הילדים שלהם, ובאותו זמן הייתי תקוע עם חובות, בלי שמץ של מושג מה לעשות, ותחושה שאפילו להורים שלי אני כבר לא יכול לבוא, לנוח על הספה, ולזכות לעזרה ולמשענת. זה היה מאוד מאתגר ומאוד קשה נפשית. הרגשתי שזה פשוט לא פייר שהכול מגיע ביחד".
מה החזיק אותך באותו זמן? היה איזה רב, אולי חבר טוב?
"כנראה כוח הרצון. אמרתי לעצמי: אני נחוש לפצח את הבעיה. לא היה לי מושג איך ומה, אז התחלתי שוב לחפש. הלכתי ליועצים ולמנטורים ושאלתי. היה לי רצון מאוד חזק להצליח וחיפשתי בנחישות את הדרך. והאמת, לא הייתה לי ברירה, לא הייתה תוכנית גיבוי. אתה יודע למה צה"ל מנצח בכל המלחמות? כי חייל של צה"ל יודע משהו שחייל שבדי לא יודע – שאם אנחנו לא מנצחים בקרב, כולנו נהיה בים. אין לנו אופציה אחרת מלבד ניצחון. וכשאתה דוחף בכזאת עוצמה ובנחישות ועושה את ההשתדלות -דברים טובים קורים".
ברכי לרנר מספרת על יוסי:
כבר בהתחלה כששמעתי על יוסי, הבנתי שמדובר באדם שההצלחה של הזולת נמצאת בראש מעייניו. מיוסי למדתי להסתכל על החיים בענק, אבל להתקדם בצעדים קטנים. התהליך עם יוסי נתן לי אפשרות לחיות את החיים ברוגע, לעצור וליהנות מהדברים הפשוטים. לצאת מהמרות, להעז לחלום בגדול, ולהקדיש יותר זמן למשפחה ולעצמי.
יוסי הוא הדוגמא הטובה ביותר לאיך אפשר להתקדם, להצליח, ועדיין להישאר עם רגליים על הקרקע ובגובה העיניים של הלקוח. בשבילי, יוסי הוא סמל והשראה לאנושיות אמיתית.
הבנתי שאין לי ברירה אלא לגנוז את החלום, לסגור את העסק הישן 'ג'ואיש אי-בוקס', ולקדם את החדש. זה לא קל, כי אתה בטוח שהסטארטאפ שלך עם פוטנציאל מטורף וכל עוד הוא לא נסגר, החלום שהוא יעשה מיליונים קיים. ברגע שאתה סוגר את השלטר, אתה בעצם מודה שהפסדת שני מיליון שקל על רעיונות מטופשים שלא היה לך שום הבנה איך ליישם אותם".
אחרי כמה זמן ראית שהפיילוט עולה על מסלול ההצלחה?
"די מהר אחרי שהתחלתי ליישם את העצות של אותו אדם שיעץ לי, הבנתי שיש כאן משהו אמיתי. אם בעבר אחרי חודשים רבים ייצרתי מכירות של אלף דולר בחודש כשההוצאות עמדו על 20 אלף דולר, פתאום ראיתי שפה אני מייצר מכירות של 4,000 דולר בזמן מאוד קצר. מאותו רגע התקדמתי מאוד מהר. התחלתי ממש לרוץ. התחלתי ללמוד שיווק בצורה מאוד אינטנסיבית, ויישמתי את כל מה שלמדתי. בתוך 18 חודשים החברה עשתה, ברוך השם, מכירות של מיליון דולר. פשוט מטורף".
אז מי שרוצה לראות פירות כלכליים אחרי כמה חודשים של עבודה, הוא לא יומרני מדי?
"נפגשתי לפני כמה זמן עם ליסה ססוביץ', אחת מנשות השיווק הידועות בארה"ב, וכשהיא שמעה שהתוכנית שלי נמשכת רק שישה חודשים, היא הייתה בהלם. גם לה יש תוכנית ליווי, אבל היא מראש אומרת לאנשים: 'התוכנית המלאה היא של שלוש שנים'. כלומר הם קונים תוכנית של שנה ואחרי זה קונים תוכנית של עוד שנה ועוד שנה. בשנה הראשונה בונים תשתיות, בשנייה מתחילים להתניע ושנה נוספת עושים דיוקים.
"אני חושב שהצלחה מהירה או איטית תלויה בכמה דברים: בטיב העסק, בנישה שאתה פועל בה ובמיומנות שלך. כשאני מסתכל במקרו, על התהליכים הגדולים, ורואה שאדם במשך 30 שנה לא מצליח להתרומם, אני אשמח אם אחרי שנה וחצי או שנתיים הוא יכפיל את ההכנסה שלו לכל החיים. מבחינתי זה מהר. לשמחתי, השיטה שלי עובדת כל כך יפה שיש אנשים שנורא מהר מצליחים להעיף את העסק קדימה. אבל זה לא תמיד ככה. אני מנסה לשדר ללקוחות שבאופן נורמלי אדם צריך לקחת חכה, ללטש אותה ולחזק אותה, ואז ברגע שהיא מספיק טובה, הוא יכול לדוג איתה הרבה דגים.
"גם אצלי זה לא קרה בין לילה. הייתה התקדמות. בהתחלה היו מכירות של 4,000-5,000 דולר במשך כמה חודשים, ועדיין הייתי במינוס כי היו לי הוצאות גדולות על העובדים ועל המשרד. אחרי שהתייצבתי על הסכום הקבוע הזה, עליתי לרמה הבאה של עשרת אלפים דולר לחודש. אחרי כמה חודשים עליתי ל-30 אלף דולר בחודש, ואז ל-60 אלף דולר. זה קרה מאוד מהר. יש אנשים שהגרף שלהם מלא בעליות ומורדות, אבל מבחינתי המשימה הייתה לייצר קפיצה ולשמור עליה, עד לקפיצה הבאה".
להיכשל ולהמשיך
את שני מיליון השקלים שהמשקיעים הפסידו במיזם ג'ואיש אי-בוקס דאג יוסי להחזיר עד השקל האחרון מהעסק החדש – ג'ואיש וורקשופס. "רואה החשבון שלי אמר לי, 'אתה משוגע? הם השקיעו במיזם שנכשל, למה אתה מחזיר להם כסף? בחיים לא ראיתי מישהו שעושה דבר כזה'. אבל אני הרגשתי שזו חובתי. כשהיועץ שעזר לי לצאת מהבוץ שאל אותי, 'מה היעד שלך?', אמרתי לו, 'להחזיר למשקיעים שני מיליון שקל'. אז הוא אמר לי, 'וואו, זו חתיכת משימה'. הוא היה די סקפטי ולא האמין שאצליח להיחלץ כל כך מהר מהחובות, למרות שהוא הנחה אותי".
כיום ג'ואיש וורקשופס היא החברה הגדולה ביותר בין דוברי האנגלית ביהדות התפוצות שמשווקת קורסים דיגיטליים, העוסקים לא רק בנושאים יהודיים, אל גם בהעצמה אישית, זוגיות, חינוך ילדים, ירידה במשקל ועוד. "אנחנו עובדים עם מומחים עולמיים שמכרו מיליוני ספרים, ויש לנו לקוחות מכל העולם", אומר יוסי בגאווה.
בזכות החברות שהקמת, אתה נמצא כיום רחוק מאוד מנקודת השפל שבה היית לפני כעשור,
כשמאחוריך הצלחות רבות. כמה אתה עדיין מתרגש מכל הצלחה?
"לפעמים אני מתרגש בטירוף דווקא מההצלחות הקטנות יחסית של אנשים שרק התחילו לעלות על המסלול, מאשר ההצלחות הגדולות יותר של אלו שכבר עשו דרך. למשל, כשמישהו עושה מאה אלף בחודש ועולה ל-150 בחודש, זה נחמד, אבל כשמישהו עולה מ-4,000 שקל ל-7,000 או מעשרת אלפים ל-14 אלף, זה הרבה יותר מרגש מבחינתי. כי מדובר פה לא רק בכסף, אלא גם בתחושה הכללית של האדם, שיכולה לשנות את החיים שלו, של אשתו ושל ילדיו. אני הייתי שם, אני יודע מה זה אומר.
"אני זוכר, למשל, לקוחה שאמרה לי שעכשיו כשהיא הולכת בערב חג לקנות בגדים לילדים שלה, היא כבר לא צריכה להסתכל על הטיקט אלא פשוט לקנות את הבגד. או אדם אחר שאמר לי, שלאשתו הייתה מחלה קלינית, וללחץ הכלכלי שלהם היה השלכות על המחלה, וברגע שהוא התחיל להרוויח טוב יותר, המחלה שלה כמעט נעלמה. זה פשוט מטורף. יש לי יותר מאדם אחד כזה. בכנסים אני הרבה פעמים מעלה לקוחות על הבמה ושואל אותם: 'מעבר להצלחה הכלכלית, במה זה השפיע עליכם ביומיום?' אז כשמישהו אומר לי, קנינו לאשתי את הנעליים שבחיים לא הרשינו לעצמנו, זה נוגע בי, כי אני מרגיש שבאמת הצלחתי לעשות שינוי ממשי בחיים של מישהו".
איך אתה מתמודד עם חוסר הצלחה?
"קודם כל, אין אף פעם מאה אחוזי הצלחה. רק נוכלים מבטיחים מאה אחוז הצלחה, ולכן אני משתדל להראות את הפוטנציאל, אבל לא להבטיח. ראיתי אנשים שמצטרפים לתהליכי ליווי יקרים, לא מיישמים כלום מכל מיני סיבות, וכמובן שמי שלא מיישם לא מצליח. אבל אדם שכל הזמן חותר להצלחה הוא בסוף יגיע אליה. יכול להיות שהוא עכשיו נמצא רק שני מטר משם, ולא יודע על זה. לכן החוכמה היא להמשיך ולא להתייאש. וזה מה שאני מנסה לעשות – לדרבן אנשים קדימה. מצליחנים הם אנשים שלא עוצרים לא בוכים על כל שריטה בדרך. רץ מרתון שנופל ומקבל מכה לא מתחיל להסתכל על המכה, אלא ממשיך לרוץ.
"באופן אישי היו הרבה דברים שלא הצליחו לי, אז עשיתי הפקת לקחים ורצתי הלאה לדבר הבא. הכול נמצא בשורש – אם אתה מאמין שאתה הולך להצליח, אז הכישלון הנוכחי יהיה דבר קטן בדרך להצלחה. אבל אם אתה לא מאמין שאתה הולך להצליח אז הכישלון הזה יהווה מסר עבורך שלא תצליח. אז נכון, מותר להתבאס כשאתה נכשל ומותר להתבאס שהשקעת הרבה באיזה פרויקט והוא לא עבד, אבל השאלה היא מה אתה עושה הלאה. האם הבאסה היא דרך חיים, או שאתה אומר, 'אוקי, נכשלתי הפעם, אבל אני ממשיך'.
"אני יכול לומר לך, שגם אחרי שיצאתי מהמינוס ובניתי עסק מוצלח, עדיין יש מהמורות. הייתה פעם אחת שאמרתי לעצמי, 'איזה גאון אני, הרי למדתי מכל המנטורים הכי טובים בעולם' – ואז הלכתי והקמתי מחלקה בהשקעה של חצי מיליון שקל, ובסוף הפסדתי את הכסף. עפתי על עצמי יותר מדי; זה לא היה מדויק לי".
כיף להכפיל
אחרי כמה שנים שבהן זכה להצלחה גדולה בחברת ג'ואיש וורקשופס, יוסי מינה את אחת מהעובדות שלו למנכ"לית. החברה התנהלה בארה"ב והוא חי בארץ, ופתאום מצא את עצמו עם לא מעט זמן פנוי והרבה ידע ותובנות שנבעו מהצלחת העסק שלו. פנייה שהגיעה מחבר, בבקשה שילמד את רעייתו לשווק טוב יותר את עסקיה, הובילה אותו עד מהרה לעוד ועוד לקוחות כמוה ולבסוף לפתיחת חברה לענייני שיווק ("דה מרקטינג רביי") שבה החל ללוות אנשי עסקים וללמד אותם את סודות השיווק והמכירה. גם כאן הוא ראה ברכה.
הקורס הדיגיטלי של יוסי לשיווק אסטרטגי מסתיים בסמינר בן שלושה ימים במלון רמדה בירושלים. קהל מגוון מאוד פוקד את המקום – חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים, וגם לא-יהודים.
חומות הסטראוטיפים נופלות די מהר נוכח המטרה המשותפת של כולם. ביום השני של הסמינר מעלה יוסי על הבמה עשרה אנשים שמעידים על הצלחות כלכליות מרשימות בזכות תוכנית הליווי שלו. בנוסף להם, יושבים בשורות האחרונות של האולם כ-20 איש אחרים שמדווחים גם הם על הצלחות יוצאות דופן. העדויות שלהם מאוד חזקות, וקשה שלא להתרשם מהן. הציפיות של הקהל בשלב זה ממריאות לשמיים.
יושבים מולך בסמינר 200 איש שרואים את כל סיפורי ההצלחה שאתה מעלה על הבמה. לא מלחיץ אותך שכל כך הרבה אנשים תולים בך תקוות?
"זה שהם תולים בי עיניים – זה בסדר. אני יודע שהשיטה שלי עובדת ושהמוצר שלי מצוין. הדבר שמלחיץ הוא הלחץ והציפיות המוגזמות שלהם לתוצאות אקספרס. כמו אותו אחד שבא להלל ואמר לו, 'גיירני על מנת שאלמד את כל התורה על רגל אחת'. לכן אני אומר כבר בהתחלה לאנשים שמתחילים לעבוד איתי: כדי שבניינים יהיו חזקים, צריך לבנות להם יסודות חזקים".
הם רואים בך סוג של משיח, שיכול להוציא אותם מהמצב שבו הם נמצאים למצב של גאולה.
"אני בהחלט מרגיש שאני נושא הרבה מאוד אנשים על צווארי. יש בכך איזה עומס נפשי, למרות שאני יודע שהכלים שאני מעניק להם מצוינים. לכן מדי פעם אני מזכיר לעצמי שאני לא הנושא פה, אלא הם. התפקיד שלי הוא לתת להם את המקסימום, ואם הם צריכים עוד כמה סרטוני עידוד, אני אתן, ואם הם צריכים אימון מנטלי, אני אספק להם את זה, וגם אדאג שהצוות שלי יפעל בצורה הכי טובה שאפשר כדי שכולם יקבלו את השירות הכי טוב שיכול להיות".
לפעמים כמה שלא תעשה, הלקוח לא יהיה מרוצה.
"לכן אתה צריך מצד אחד לבדוק שאכן סיפקת את המוצר הטוב ביותר האפשרי ואת כל מה שהבטחת, ואפילו יותר ממה שהבטחת – ואחרי כל זה להבין, שכמה שלא תיתן ומה שלא תעשה יהיה אחד שלא יהיה מרוצה, ממיליון סיבות. ואפילו שכנגדו יש חמישים מאושרים שאומרים ששינית להם את החיים, מה לעשות, אותו אחד תמיד יצלצל לנו בראש הרבה יותר חזק מכל החמישים האחרים. בשלב הזה אתה צריך לחזור ולומר לעצמך: לימדתי מהניסיון הרב שצברתי כל מה שאני יודע, ובאמת שנתתי הכול. אם הוא לא מרוצה – זה משהו אצלו, לא אצלי. ושיבדוק אצלו מה הוא לא יישם, כי הכול תלוי ביישום. לשמחתי, אין הרבה כאלה. אני משתדל לתת מעל מאה אחוז כדי שלקוח יהיה מרוצה, כי אני יודע שלקוח כזה מביא לי עוד שני לקוחות, ושווה לי להשקיע בו".
יש לך שתי חברות ששוות הרבה כסף. לכאורה אתה לא צריך לדאוג לפרנסה. מה נותן לך מוטיבציה לקום בכל בוקר?
"קודם כל, תמיד כיף לקחת את החברה שלך ולהכפיל אותה שוב, גם אם היא כבר גדולה וההכפלה יותר מאתגרת. 'יש לו מנה, רוצה מאתיים'. בנוסף, יש פה גם חדוות עשייה: לקחת משהו, לפתח ולקדם אותו. אני באופן אישי אוהב לבנות מכונות שפועלות כמעט באופן אוטומטי שוב ושוב. כיף גדול לראות איך אתה בונה משהו שבהתחלה אתה עושה הכול, ובסוף אתה כבר לא צריך לעשות כלום והוא ממשיך להניב עבורך הכנסות.
"מעבר לכך, בכל אחת מהחברות שלי יש שליחות עצומה ומשהו שעושה טוב לאנושות. ג'ואיש וורקשופס עוזרת ליהודים מכל העולם להתחבר זה לזה באמצעות קהילה חמה שבנינו, וגם עוזרת להם לפתח את האישיות באמצעות העצמה אישית, שיפור הזוגיות שיפור ההורות, ושיפור המצב הרגשי. וכמובן, החברה שלי לייעוץ עסקי עושה טוב, כי כל אדם שמגדיל את הכנסותיו בעסק, מביא לשינוי של החיים שלו ושל משפחתו. כל סיפור קטן או גדול כזה ממש מרגשים אותי. לפעמים אני מתרגש עוד לפני שאותו אדם מתרגש, כי אני כבר יכול לראות את גרעין ההצלחה שלו ויודע לאיפה זה יכול להגיע – והוא עוד לא. לפעמים אומר לי מישהו בתסכול, 'עשיתי פרסום מממומן לוובינר, נרשמו 170 והגיעו רק 8. איזה ייאוש'. ואני אומר לו, 'בנית פה משהו מטורף, אם תפעיל את זה מספיק פעמים, יהיה לך עסק יוצא דופן. תמשיך, אל תעצור".
בעסקים כמו בדיאטה
יוסי מדבר על שליחות, אבל זה יותר משליחות. בשיחה שניהלתי עם אדם לא-דתי שהגיע לסמינר ברמדה, הוא אמר לי שלדעתו לא רק שיוסי גורם לאנשים מציבורים כל כך שונים, כמו הציבור החילוני והחרדי, להכיר טוב יותר זה את זה בלי הסטיגמות הרגילות, אלא שהוא גם מצליח לחולל מהפך חשיבתי, כלכלי, בתוך ציבור החרדי שנחשב לעני. פתאום הם מבינים שהם לא צריכים לחיות בעוני ובמחסור אלא ברווחה כלכלית גדולה.
אלישבע גרוניך
מספרת על יוסי:
יוסי בעל חשיבה חדה ויודע איך לפשט את הדברים, וכך יצר שיטה שגורמת לבעל העסק לעבוד פחות ולהרוויח יותר. אין ספק שהוא הקפיץ לנו את ההכנסות, את זרימת הלקוחות ואת איכות החיים שלנו כמשפחה. יש לו חוכמה ייחודית, והוא חולק אותה בנדיבות מעוררת השראה. רואים עד כמה חשובה לו ההצלחה של כל בעל עסק, כאילו זה היה העסק שלו.
אני שואל את יוסי האם יצא לו לחשוב פעם על מה שהוא עושה במונחים של מהפכן. "לא חשבתי על עצמי כסוג של מהפכן חברתי", אומר יוסי. "המהפכנות שלי היא בלעזור לאנשים להתפרנס. אבל האמת, שהאסימון הראשון שנפל לי בכיוון הזה היה כשהתארחתי אצל פרופסור דתי בשבת בקליפורניה, שאמר לי, 'תראה איזה קידוש השם אתה עושה!', ואני מסתכל עליו ואומר, 'איזה קידוש השם? אני מלמד שיווק, מלמד ביזנס'. אז הוא ענה לי, 'היכולת של אנשים לא-דתיים לראות מישהו שומר תורה ומצוות שמפגין רמה מקצועית גבוהה, זה קידוש השם הכי גדול שיכול להיות'. זה הצחיק אותי כי במושגים של המגזר החרדי, ללכת לעבודה, להביא פרנסה ועוד לחשוב איך להגדיל אותה, זה משהו שהוא רק בדיעבד, בגלל הצד הגשמי של זה, ופתאום שמעתי את אותו פרופסור מכובד ואמרתי, 'יש בזה משהו'.
"אחד הדברים היפים שקורים בקורסים שלי", מוסיף יוסי, "זה שכל כך הרבה מגזרים נפגשים ביחד וכאילו כל החומות נופלות ואנשים רואים בסוף היום שכולנו בני אדם וכולנו רוצים להצליח ולהתקדם. אני זוכר שבאחד ממפגשי הסיום של הקומנדו עלתה לבמה מעצבת פנים תל-אביבית חילונית, ואמרה, 'אני לא רוצה לדבר מה קיבלתי מבחינה עסקית, אלא על משהו אחר: פתאום הבנתי שחבר'ה דתיים שהיו לידי בקורס, ממש דומים לי בשאיפות וברצונות. זה היה מבחינתי גילוי'. כיף לראות את הדברים הללו. כיף גם לראות איך אנשים שחיים בקהילה שבה כולם נמצאים בעוני ובמחסור, מגלים פתאום שאפשר לחיות גם חיי תורה וגם להתפרנס בכבוד".
יוסי מעיד על עצמו שהבמה אינה מקומו הטבעי, אך לצופה מהצד נראה שהוא כבר רגיל לפרוץ את אזורי הנוחות שלו – עובדה: על הבמה הוא מדבר באומץ על בעיית המשקל שלו ועל הניסיונות להיפטר מכמה קילוגרמים. אני שואל אותו מתי החליט לדבר על העניין בפומבי, ומדוע. "לפני שלוש שנים", הוא אומר, "עמדתי בפעם הראשונה על הבמה מול לקוחות שלי ואמרתי, 'אני מבטיח שני דברים: דבר ראשון שבכנס הבא שלי אהיה 10 קילו פחות, ודבר שני, שבכנס הבא תוכניות הליווי שלי יעלו יותר'. אז בהבטחה השנייה עמדתי (צוחק), אבל לא בראשונה. נשארתי באותו משקל. מאז החלטתי לא לצאת בהצהרות ולא להבטיח דברים שאני לא יכול לעמוד בהם, אלא להתחיל לעשות שינוי פנימי. הורדתי פרופיל בנושא המשקל שלי וניסיתי להשתפר. הבנתי שהטעות שלי הייתה שהצהרתי שבתוך שישה חודשים ארד 10 קילו. יכול להיות שאם במקום זאת הייתי אומר, 'ממחר אני מתחיל לעבור לאורח חיים בריא', הייתי כבר מגיע ליעד. אבל פשוט לא הבנתי שאני צריך להשקיע בדרך ולא בתוצאה.
"בקומנדו האחרון הצטרפו שני אנשים מתחום האימון והכושר, שניהם לקחו אותי כסוג של פרויקט ואמרו לי 'בוא נעזור לך', ומכרו לי ליווי וייעוץ. כרגע יש לי שלושה מלווים: אחד בתחום המנטלי, אחד בתחום הכושר ואחד בתחום התזונתי, כשמעל הכול עומדת ההחלטה לעבור לאורח חיים בריא. אני מאמין שכשאני יתמיד בזה, אגיע לתוצאות".
לטענתו של יוסי, השינוי החשיבתי הזה נכון לא רק לכושר, אלא גם לעסקים. "כמו שאני עולה על המשקל בציפייה לרדת שני קילו ורואה שירדתי רק 150 גרם, גם בעלי עסקים שעוברים אצלי תהליך ליווי בטוחים שאם הם יעשו משהו קטן, הם מיד ירוויחו מיליון דולר – וזה נורמלי לחשוב כך, אבל כמו שלמדתי בעצמי להירגע מול המשקל ומול הציפיות ולהבין שזה תהליך שכולל שינוי בהרגלים ושלוקח זמן, כך גם צריך להבין שזה מה שקורה בעסקים".
באת ממשפחה שלא יכלה לתת לך כל מה שרצית. כאדם שמתפרנס היום יפה, זה שינה אותך כאבא?
"אני חושב שאבא טוב לא נמדד בכסף שהוא נותן לילדיו. אדם יכול להרוויח גרושים ולשחק עם הילדים שלו ולתת להם זמן איכות, ואדם יכול להיות מיליונר שחוזר הביתה מאוחר ועסוק וטרוד רק עם עצמו. להיות אבא טוב זה מאתגר, אני מאוד משתדל להפנים שאני מסודר כלכלית ויש לי זמן להשקיע בילדים. זה תהליך שאני עושה עם עצמי והוא לא טבעי לי. הראש שלי היה במשך הרבה שנים בתוך המצוקה הכלכלית, ועדיין קשה לי לקלוט שאני נמצא במקום אחר. לשמחתי הרבה, מבחינה זו לפחות הילדים שלי לא חווים ילדות כמו שהייתה לי. אני רק מקווה שהם לא יהיו מפונקים מדי", יוסי צוחק. "בסוף היום אני רוצה לתת להם כלים שיעזרו להם להצליח בחיים לבד, בלי להסתמך עליי".
בהקשר משפחתי זה, לאחר השינוי שעבר, יוסי יודע לזכור לרעייתו חסד נעורים. "חני הייתה לצדי גם בזמנים הקשים ביותר ולא באה להתלונן, אז עכשיו מגיע לה ליהנות מהדיווידנדים. במשך שנים היא ניהלה גן, ולפני כארבע שנים אמרתי לה, 'חני, את לא צריכה לעבוד כבר יותר. גמרנו. תסגרי את הגן'. אז היא יצאה לפנסיה בגיל 35, אבל לא יכלה סתם להישאר בבית, אז התנדבה ב'עזר מציון', הלכה לבתי חולים וחילקה אוכל. בשנתיים האחרונות חני עובדת במשרה מצומצמת אצלנו בחברה. זה כיף מאוד גדול שאתה יכול להוציא את אשתך לפנסיה בגיל מאוד צעיר. ומגיע לה".
מה החלום שלך?
"יש לי חלום, נקרא לו 'החלום הקטן', לבנות בית לעסקים קטנים ובינוניים במטרה להקנות להם סוג של מעטפת שמעניקה להם כל מה שהם צריכים. זה החלום הקטן, אבל אני חושב שאני צריך לעשות דברים גדולים יותר מזה. ליסה ססביץ' עשתה מה שאני עשיתי במשך כמה שנים טובות, ובשנה שעברה החליטה לעשות משהו גדול יותר. היא עזבה כמעט הכול למשך שנה כדי למצוא מהי משמעות החיים בשבילה – שאלה שהיא הרבה יותר גדולה. כל אחד מאיתנו נועד לעשות משהו מאוד גדול, ולא תמיד אנחנו יודעים מהו. גם אני עדיין לא יודע, אבל אני מרגיש שאני בחתירה יומיומית כדי להבין מהי השליחות הגדולה והאמיתית שלי.
